#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מתחילין לשאול ותן טל ומטר 1) בא""י 2) בבבל 3) בחו""ל?"	"1) מעריב לז' מרחשון 2) יום ס' לתקופה [קיי""ל דיום תקופה מתחיל ושואלין במעריב ליום ס'] 3) יום ס' לתקופה"	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך הכרזה?	"לכתחילה יכריז השמש ותן טל ומטר אבל אינו מעכב (מ""ב ס""ק ג') [אבל אין מכריזין ""ותן ברכה"" שנראה כממאנים על הגשמים {ואע""פ שמכריזין לנוסח ספרד ""מוריד הטל"" היינו משום שבימות הגשמים אין מזכירין טל וא""כ הוא תוספת ברכה משא""כ ""ותן ברכה"" אינו מוסיף כלום שהרי אפי' בימות הגשמים מזכירין ברכה}]"	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה בזה""ז שואלין 1)בחו""ל בס' לתקופה, הרי ארצות שלנו צריכים גשמים קודם לכן? 2) בא""י מז' מרחשון, הרי מבואר בגמ' (תענית ד' ע""ב) דזהו רק בזמן הבית או בדאיכא פירי בדברא והשתא ליכא פירי בדברא?<br>1) כתב הגר""א (ס""ק ד') דצריך לומר דיש כאן מח' הסוגיות דבתענית (ד' ע""ב) מבואר דבחו""ל שואלין מז' מרחשון משום פירי בדברא אבל לקמן (י' ע""א) איתא דשואלין מיום ס' לתקופה, וקיי""ל כהסוגיא בדף י' דזהו העיקר דוכתא, וממילא שואלין מיום ס' בכל מקום אפי' בלי טעמא דפירי בדברא 2) מאחר דקיי""ל דבחו""ל שואלין מיום ס' לתקופה בכל מקום, צ""ב הא דאמרינן לעיל (ד' ע""ב) דהלכה כר""ג דשואלין מז' מרחשון, הרי ממ""נ אם מיירי בא""י הרי מבואר בגמ' דזהו דוקא בזמן הבית ואינו מסתברא להורות הלכה כר""ג רק לזמן הבית, ואי מיירי בחו""ל הרי כבר כתבנו דקיי""ל דשואלין מיום ס' לתקופה, אלא מכאן הוכיח הר""ן דעל כרחך הגמ' בדף י' חולק על הגמ' בדף ד' וס""ל דאפי' לאחר החורבן תקנו לשאול מז' מרחשון, וביאר הר""ן (הובא בב""י) משום שנהגו לעלות ברגל אפי' אחר החורבן בא""י [ואע""פ שבזה""ז אין עולין ברגל, מ""מ מאחר שתקנו לשאול בז' מרחשון לא משנינן (ערוה""ש סעי' ב')] (ע""פ הר""י באק)"		סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם איכא נפק""מ באיזה שעה נופלת התקופה?"	"הראבי""ה סבר דשואלין ס' יום אחר התקופה מעת לעת [אבל אם הציבור התפללו קודם זמן התקופה היחיד שהתפלל אחר זמן התקופה נגרר בתר הציבור], אבל הרא""ש חולק עליו וס""ל דלעולם מתחיל ממעריב (טור), וקיי""ל כהרא""ש, אמנם כתב הפר""ח דאם שכח לשאול א""צ לחזור ולהתפלל אלא אחר מעת לעת אבל הפמ""ג (א""א ס""ק א') השיג עליו דהרי לא קיי""ל כהראבי""ה, אבל מסיים דעכ""פ יתנה ויתפלל (ביה""ל ד""ה בתפלת) {ומסתבר דכל מקום צריך לשנות כפי מקומו כלפי שעון א""י, אמנם מסתימת הפוסקים משמע דאמרינן לא פלוג וכל מקום אזיל בתר ג' או ט' שעות במקומו, וכן משמע מפר""ח דמפרט אם התפלל שחרית קודם ג' שעות או התפלל מנחה קודם ט' שעות, משמע דתלוי במקומו ולא משנה כפי שעון א""י, וצ""ע, ועי' מש""כ לקמן סי' תכ""ו סעי' ג'}"	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במעריב, למה צריך לחזור אם שכח ותן טל ומטר אבל א""צ לחזור אם שכח יעלה ויבא בר""ח?"	"ביעלה ויבא א""צ לחזור משום דאין מקדשין את החדש בלילה משא""כ בשאלה [ודלא כספר זכור לאברהם דס""ל דא""צ לחזור אלא משחרית ואילך דהיו נוהגים להכריז ביום כיון שאז הציבור נמצא (מ""ב דרשו)] (מ""ב ס""ק ו')"	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לומר ושבענו מטובך או מטובה?	"המג""א (ס""ק ב') סבר מטובך [וביאר המחה""ש דהוא ברכה אחרת דאוכל קמעא ומתברך במעיו], והאריז""ל סבר מטובה (מ""ב ס""ק א') [אכן כתב הכה""ח (ס""ק ב') דאינו מהאריז""ל אלא מתלמיד אחד], והעטרת זקנים הכריע דכשהוא בדרך יאמר מטובך [דאז סופי תיבות פני האדמה ושבענו מטובך הוי הסופי תיבות כי מלאכיו יצוה לך וגו'] אבל כשהוא בעיר יאמר מטובה [שהוא סופי תיבות הוי""ה] (ומובא בערוה""ש סעי' א' בשם סידורו של השל""ה)"	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה כתב הטור דשואלין עד תפילת מוסף ביום א' דפסח, הרי לא מתפללין ברכת ברך עלינו ביו""ט?"	"1) הב""י כתב דהוא לאו דוקא, ור""ל עד מנחה של ערב פסח<br>2) הדרכ""מ (ס""ק א') תי' דנוהגין להזכיר טל בתפילת מוסף הוי כאילו תפילת גשם נמשך עד מוסף<br>3) הב""ח מחדש דאם התחיל ברכת ברך עלינו יאמר ותן טל ומטר לברכה עד תפילת מוסף"	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל ברכת ברך עלינו במעריב או בשחרית של יום א' דפסח?	"לפי הב""ח הנ""ל צריך לשואל ותן טל ומטר לברכה, אכן המג""א (ס""ק ב') השיג עליו דבעצם הו""ל לפסוק ההזכרה ממעריב אלא שלא יעשו אגודות אגודות המתינו עד מוסף אבל זה אינו שייך בשאלה, והנתיב חיים תי' להב""ח דלא אמרינן הטעם שלא יעשו אגודות אגודות אלא בשמיני עצרת אבל בפסח אי חיישינן לאלו שלא יפסיקו מלהזכיר משיב הרוח אינו רק חשש אגודות אגודות אלא יש חשש שלא יוציאו ידי חובתן ומש""ה תקנו לפסוק רק במוסף ולא ממעריב, וממילא צריך לשאול ותן טל ומטר לברכה עד תפילת מוסף. אמנם, למעשה הביה""ל (ד""ה עד) פסק כהמג""א דלא ישאול ותן טל ומטר לברכה ממעריב של יום א' דפסח."	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשחל יום ס' דתקופה בשבת, והתחיל ברכת ברך עלינו בתפילתו?	"כאן יש סברא יותר לשאול ותן טל ומטר, ואפ""ה כתב המג""א (ס""ק ב') דאין לשאול כיון שהציבור לא התחילו [וגם זה מובא להלכה בביה""ל (ד""ה עד)] "	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבן א""י שבא לחו""ל 1) כשאין לו אשה ובנים בא""י 2) כשיש לו אשה ובנים בא""י?"	"1) יש כאן ג' שיטות, הברכ""י והרב זרחיה גוטה ומהר""י מולכו ודבר שמואל ויד אהרן (ע""פ מ""ב עו""ה) ס""ל דאזלינן כאשר הוא שם וישאול כבן חו''ל, הרדב""ז (מובא ברע""א וערך לחם למהריק""ש) ס""ל דאם דעתו לחזור בימות הגשמים שואלים כבני א""י, והפר""ח סבר דאפי' אם אין דעתו לחזור אלא באותה שנה שואלין כבני א""י 2) הרדב""ז הנ""ל סבר דלעולם שואלים כבני א""י, והפר""ח סבר דאינו מעלה ומוריד כלום [והמ""ב (ס""ק ה') רק הביא השיטה דלא מהני אשה ובנים]"	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבן א""י שהתחיל לשאול בא""י והלך לחו""ל?"	"אפי' אם אין דעתו לחזור ולכו""ע א""צ לשאול מ""מ כיון שהתחיל לשאול שוב אינו פוסק (שע''ת ס''ק ד')"	סימן קיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בעיר 2) בארץ, שצריכים גשמים?	"1) הוי כיחידים ושואלים בשומע תפילה, והב""ח כתב דיש לו קבלה דאין שואלין לבד בשומע תפילה משום אטרחו קמי שמיא אלא אומרים פסוקים ומזמורים של מטר, והט""ז (ס""ק ב') חולק עליו דליכא משום אטרחו קמי שמיא אלא שצריך להקפיד שלא יאמרה הש""ץ בקול רם דאז יהיה תפילת ציבור אלא כל יחיד ויחיד יכול לאומרה בתפילת לחש, וכתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') דנוהגין שהש""ץ אומר בקול פסוקים ושאר לשונות ולא יזכיר התיבות ""ותן טל ומטר"" לחוד (מ""ב ס""ק ט'), וכ''כ הערוה""ש (סעי' ט') דנוהגין להזכיר ""ותן טל ומטר"" בתוך הנוסח התפילה בשומע תפילה ואין לפקפק בזה כלל, אלא שהוסיף הערוה''ש דצריך להקפיד שיהיה זמן עצירת גשמים הרבה שרואים שהתבואה מקולקלת ולא בעצירת גשמים מועטת. 2) כתב תשובת הרא""ש דשואלין בברכת ברך עלינו, אכן מודה הרא""ש דלא נתקבלו דבריו, והמחבר פסק דלא קיי""ל כהרא""ש וצריך לחזור ולהתפלל אבל כדאי להתנות תנאי נדבה [והוי כאילו יצא בת קול לעשות כבני בבל (ערוה""ש סעי' ד')], אבל הרמ""א פסק כהמהר""י אבוהב דחושש להרא""ש וס""ל דא""צ לחזור ולהתפלל [וכדאשכחן דסומכין על שיטת הראבי""ה לגבי הסיבה בפסח (דרכ""מ ס""ק ב')], אמנם כתב המג""א (ס""ק ד') דמשמע מהמחבר דהרא""ש מיירי דוקא בזמן עצירת גשמים אבל אם אינו זמן עצירת גשמים צריך לחזור ולהתפלל, וצ""ע דהתשובת הרא""ש משמע דאפי' שלא בזמן עצירת גשמים א""צ לחזור (מחה""ש) [אבל פשוט דבזמן הקציר דהגשמים סימן קללה חוזרין אפי' להרא""ש (מג""א שם)], וכיון שהוא ספיקא דדינא כתב הביה""ל (ד""ה הצריכים) דאם שאל בארצות אלו שלא בזמן עצירת גשמים יש לו לחזור ולהתפלל בתנאי נדבה, ויש עוד נקודה דהביה""ל (ד""ה שאל) דן אם לא הזכיר משיב הרוח וא""כ ממ""נ צריך לחזור שמ""ע וכמשמעות הרא""ש שגם צריך להזכיר משיב הרוח בארצות אלו, אבל הפמ""ג סבר שבהזכרה לא קיי""ל כהרא""ש {ואפשר דמשום כך נמי כדאי להתפלל עוד פעם בתנאי נדבה ואפי' בזמן עצירת גשמים}"	סימן קיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הוא עדיין באמצע שמ""ע?"	"בכל אופן שדינו לחזור ולהתפלל בתנאי נדבה כאן שהוא באמצע שמ''ע א''א לו לחזור לברכת ברך עלינו שיהיה חציה חובה וחציה נדבה אלא צריך לגמור שמ""ע ואח""כ לחזור ולהתפלל בתנאי נדבה (מאמר מרדכי, מ""ב ס""ק י') {והוא חידוש גדול, וכפשוטו הו""ל לחזור לברך עלינו דמדינא קיי''ל דלא יצא, וצ""ע}"	סימן קיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בארצות שצריכים גשמים, מה הדין אם טעה 1) כל הציבור 2) הש""ץ 3) יחיד במזיד, ושאל בברכת השנים?"	"1) יוצאים ואינם יכולים לחזור ולהתפלל בתורת נדבה {אבל כל יחיד ויחיד יכול להתפלל בביתו} (ודלא כהפמ""ג והדה""ח) 2) דינו כמספר 1 3) יוצא (ודלא כהפמ""ג) (ביה""ל ד""ה טעה) "	סימן קיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אינו מותר ליחידים להוסיף בקשה בעבור גשמים בברכת השנים, מ""ש משאר מיני פרנסה?"	"תי' הר""ן דמטר שאני שהוא מזיק לרוב העולם בתקופת תמוז (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ח') {ומכאן משמע שאינו יכול להתפלל שיצליח ב-stock market שהוא מזיק לאחרים, אמנם זהו דוקא בברכת השנים אבל בברכת שומע תפילה מבואר מכאן דמותר}, והב""י תי' שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים שבנוסח זה צריך לחזור לראש שמ""ע אם שואל בימות הגשמים."	סימן קיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר ששאלו בברכת השנים?	"אינם יוצאים (דרכ""מ בשם רבינו יונה ודלא כפר""ח, ביה""ל ד""ה ומיהו)"	סימן קיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מבקשים לגשמים בשבת?	"המג""א (ס""ק ג') הביא מתשובת הרא""ש דמזכירין י""ג מדות ואומרים פסוקים של מטר (מ""ב ס""ק ט')"	סימן קיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שאל מטר בימות החמה, והוא 1) באמצע ברכת השנים 2) לאחר שאמר ברוך אתה ה' 3) לאחר ברכת השנים 4) כבר עקר רגליו?	"1) לכתחילה צריך לחזור לתחילת הברכה [ואפי' אם נזכר תכ""ד] ובדיעבד יוצא אם חזר ל""ותן ברכה"" ואפי' לאחר כדי דיבור (ביה""ל ד""ה אם) 2) יאמר למדני חוקיך ויחזור לברך עלינו (חיי""א כלל כ""ד סעי' י""ד, מ""ב דרשו) 3) צריך לחזור לתחילת ברך עלינו (מ""ב ס""ק י""ד) 4) צריך לחזור לראש שמ""ע"	סימן קיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טעה בימים שלאחר סוכות 1) בא""י 2) בחו""ל?"	"1) רשז""א וריש""א סברי דא""צ לחזור, אכן מבואר משע""ת לעיל (סי' ק""ח ס""ק י""ז) והחזו""א דצריך לחזור ולהתפלל (מ""ב דרשו) 2) כתב רע""א דא""צ לחזור, אבל המ""ב (ס""ק י""ב) סבר דאפי' בארצות שצריכים גשמים צריך לחזור ולהתפלל אבל רק בתורת נדבה {ואם הוא זמן עצירת גשמים א""צ להתפלל עוד הפעם כלל, ובלבד שהזכיר משיב הרוח נמי}"	סימן קיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה במקומות שבדרום הכדור כגון אוסטרליה?	כתב האשל אברהם (בגליון) דאם מזיק להם גשמים לא ישאלו כלל מתשרי עד ניסן, ואחר ניסן יכולים לשאול בשומע תפילה, ויש הרבה שיטות בדבר זה.	סימן קיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בימות הגשמים, האם מהני כששאל טל במקום גשם?	"כתב הר""ן בשם הרמב""ן דאע""פ דמהני לגבי הזכרה לא מהני לגבי שאלה, דלגבי הזכרה הוי שבח והודאה להקב""ה אבל לגבי שאלה האיך יתכן דהבקשה לטל עולה במקום גשמים, והוסיף הט""ז (ס""ק ג') לבאר דגשמים מביאים חיים לעולם וטל נמי מביא חיים לעולם דעל ידו מתברכת התבואה ולפיכך סגי להזכרה (וכ""כ הערוה""ש סעי' ה'). [ודלא כהמרדכי דס""ל דטל מהני נמי לגבי שאלה]"	סימן קיז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בימות הגשמים, מה הדין אם שכח ותן טל ומטר לברכה ונזכר 1) באמצע הברכה 2) אחר שאמר ברוך אתה ה' 3) אחר שגמר ברכת מברך השנים 4) אחר שהתחיל תקע בשופר 5) אחר שאמר ברוך אתה ה' [דשומע תפילה] 6) אחר שגמר הברכה שומע תפילה 7) אחר שהתחיל רצה 8) לאחר שעקר רגליו?	"1) לכתחילה יחזור לותן טל ומטר ויגמור כסדר, ובדיעבד יוצא אם יאמרה במקומו [ודוקא בהזכרה אמרינן דמותר לכתחילה להזכירה במקומו (פמ""ג מש""ז ס""ק ג', ועי' בביה""ל לעיל סי' קי""ד סעי' ו' ד""ה במקום)] (מ""ב ס""ק ט""ו) 2) יגמור מברך השנים, וישאול בשומע תפילה (אשי ישראל פכ""ג הע' קע""ה) 3) לפי הראבי""ה צריך לאומרה במקומו (מג""א ס""ק ה', ערוה""ש סעי' ו'), אבל כתב הביה""ל (סי' קי""ד סעי' ו' ד""ה בלא) דכיון דהראבי""ה אינו מוסכם עדיף לאומרה בשומע תפילה (מ""ב ס""ק ט""ו) 4) יאמרה בשומע תפילה 5) יסיים למדני חוקיך, ויאמר ותן טל ומטר לברכה [על פני האדמה (ערוה""ש סעי' ו')], כי אתה שומע וכו' (מ""ב ס""ק י""ט) 6) יאמרה במקומו כשיטת הראבי""ה (ב""י) 7) יחזור לברכת השנים [ולפי הירושלמי יחזור לשומע תפילה, ואע""פ שיש ראשונים שפוסקים כהירושלמי לא קיי""ל כוותייהו, ומ""מ בדיעבד יצא אם רק חזר לשומע תפילה (אשי ישראל פכ""ג הע' קעט*)] 8) חוזר לראש שמ""ע [ולאחר שגמר תחנוניו הוי כאילו עקר רגליו, ודלא כהנשמת אדם דס""ל דבעי עקירת רגליו ממש (ביה""ל ד""ה כעקורים)]"	סימן קיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו יכול להזכיר משיב הרוח בשומע תפילה?	"שומע תפילה מתוקנת לבקשות ולא להזכרות (מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן קיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הירושלמי דחוזר לברכת שומע תפילה, מ""ש מהבדלה דאמרינן כשטעה בזה ובזה דחוזר לראש?"	"תי' הרא""ש דכל הברכות בשמ""ע דינן כתפילה אחת ולא אטרחוהו רבנן לחזור לראש משא""כ הבדלה שנתקנה בתפילה ועל הכוס דתרי עניני נינהו (ב""י) "	סימן קיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חזר לברך עלינו ושוב שכח לשאול ותן טל ומטר?	"ימשיך תפילתו לשומע תפילה אע""פ שכבר אמר ברכות אלו מ""מ כיון שתקנו חז""ל לחזור לברך עלינו זהו סדר תפילתו (הליכות שלמה תפילה פ""ח סעי' כ""ב, ריש""א, מ""ב דרשו)"	סימן קיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בארצות שאינן צריכים גשמים?	"הערוה""ש (סעי' ז' - ח') מסתפק בדבר אבל מעולם לא הורה היתר בזה אבל כדאי לשמוע חזרת הש""ץ מהש""ץ"	סימן קיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר כשצריך לשאול בשומע תפילה ביום התענית?	"כתב הדרכ""מ (ס""ק ג') בשם האבודרהם שבתחילה ישאול ותן טל ומטר, וביאר המג""א (ס""ק ז') דשאלה חמירה מענינו דצריך לחזור מחמת שאלה ולא מחמת ענינו, והמחה""ש הביא טעם אחר מהלבוש דשאלה תדיר יותר מענינו, אכן השיג עליו הלחם חמודות (ברכות פ""ד אות מ""ד) דבימות החמה אין אומרים שאלה ויכול להתענות כל הימים {וק""ק דאין זה תדיר אלא מצוי (הר""י באק)}"	סימן קיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חיסר העיקר של אחד מהברכות כגון קיבוץ גליות?	"הפמ""ג (מש""ז סי' קי""ט ס""ק ד') סבר דאינו יכול לכלול בשומע תפילה אלא דברים שאינם מנוסח הקבוע בתפילה כגון ותן טל ומטר לברכה, ולאידך גיסא הפר""ח סבר דאפי' אם דילג הברכה לגמרי יכול לכוללה בברכת שומע תפילה, והביה""ל (ד""ה אם) מסתפק אם יכול לצרף שיטת הגר""א דס""ל דהעיקר תלוי בחתימה (וכמ""ש לעיל בסי' נ""ט) עם שיטת הפר""ח ולומר דמותר להזכיר מה שחיסר בתוך שומע תפילה, וצ""ע למעשה."	סימן קיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מעשה באחד שהיה מתפלל בציבור במעריב של Dec. 3 וטעה וצעק באמצע שמ""ע שלו ""ותן טל ומטר לברכה"", והיה בלבול בין המתפללים, 1) יש מהם שאמרו ותן טל ומטר לברכה בברך עלינו 2) ויש מהם ששאלו באמצע שומע תפילה 3) ויש מהם שחזרו לברך עלינו לשאול, מה דינם?"	"1) צריכים לחזור ולהתפלל [ואפשר בתנאי נדבה בארצות שצריכות גשמים] 2) פשוט שיוצאים ידי חובתן וא""צ לחזור ולהתפלל 3) יש יסוד שאינו יכול לעקור דיבור נכונה אפי' תוך כדי דיבור (כך מבואר ממ""ב לעיל סי' מ""ו ס""ק כ'), וה""נ כבר אמרו ברכת ברך עלינו כתיקונה}"	סימן קיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרינן תקע בשופר גדול לחרותינו, ושא נס לקבץ גלויותינו, מאי שנא מברכת שופרות בר""ה דאמרינן הפסוק בישעיה (י""ח, ג) כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו?"	"תי' הגרח""ק דבאמת התקיעת שופר תחילה, אבל הראייה יותר מהר משמיעה וממילא רואה הנס תחילה"	סימן קיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אומרים שופר ""גדול""?"	"בגליון מים חיים (461) הביא ג' פירושים:<br>1) גדול שישאר גילוי שכינה לעולם [לאפוקי שופר של מתן תורה דהיה רק לשעה] (רמח""ל מאמר החכמה תפילת ר""ה)<br>2) איתא בילקוט שמעוני (פרשת וירא אות ק""א) דתוקעין בקרן ימין של איל הנברא בין השמשות וקרן ימין גדול מקרן השמאל<br>3) עוד ביאר ע""פ הנ""ל כיון שנברא בין השמשות הוא גדול בשנים"	סימן קיז סעיף ה		
